הצפה רגשית יכולה לקרות באמצע שיחה שגרתית על תזרים מזומנים, רגע אחרי שניתחתם יחד את אסטרטגיית השיווק החדשה, או בדיוק כשאתם מבקשים מהלקוח להתחייב לצעד הבא. עד לפני רגע הוא היה איתכם, דיבר, חשב, הגיב, ואז משהו משתנה. הטון שלו עולה או נחלש. הדמעות מתחילות לעלות. לפעמים דווקא מופיע שקט סמיך ומכביד. הלקוח נראה כאילו הוא הפסיק לנשום לרגע ואפילו מבוהל. כיועצים עסקיים, רגעים כאלה יכולים להיות מבלבלים מאוד. אנחנו הוכשרנו לבנות עסקים, לדייק אסטרטגיה, לנהל תהליכים, לפרק מטרות למשימות ולע

יש רגעים ביום העבודה שבהם הטלפון מצלצל, ובמקום לענות בציפייה להזדמנות חדשה, הלב שלכם צונח. המייל שמתריע על משימה חדשה נחווה פתאום כמתקפה אישית, והרעש הלבן של המשרד הופך לזמזום בלתי נסבל שחודר את מעטפת הריכוז. זוהי ה"הצפה" (Flooding) – אותו רגע שבו המערכת הרגשית והעצבית שלנו קורסת תחת העומס, והמרחב שבין המציאות החיצונית ליכולת העיבוד הפנימית שלנו פשוט נעלם. עבור בעל עסק בישראל כיום, ההצפה היא לא אירוע חד פעמי, היא רעש רקע תמידי. בפוסט הזה נצא למסע להבנת המנגנון שמפעיל את ההצפה

טראומטיזציה משנית היא תופעה שחשוב לדבר עליה גם בתוך עולם הייעוץ העסקי, במיוחד בתקופה שבה יועצים פוגשים לקוחות שנושאים איתם טראומה, סטרס מתמשך, אובדן וחוסר ודאות עמוק. היא מזכירה לנו שגם מי שמלווה, מחזיק ומכוון, מושפע מהחדר ולא עומד מחוצה לו. כיועצים עסקיים, התרגלנו להיות "הסלע". אנחנו אלו שמגיעים לחדר עם התשובות, עם האופטימיות המושכלת ועם האסטרטגיה שתציל את העסק. אבל בתקופה האחרונה, משהו השתנה. יועצים רבים מדווחים על תחושת עייפות שאינה קשורה לשעות העבודה, על דפיקות לב רגע לפנ